ישראל ידועה בתור אחת המדינות שבה תוחלת החיים של נשים וגברים היא מהגבוהות בעולם. אם ב-1970 נשים היו מגיעות לגיל 73.4 בממוצע וגברים ל-70.1 בממוצע, הרי שב-2020 הסטטיסטיקה הזו צמחה משמעותית ביותר מ-10 שנים: נשים חיות בממוצע 84.8 שנים ואילו גברים 80.7. ד”ר אלעד לאור, העוסק בתחום הגריאטריה, מסביר כי במצב זה שבו תוחלת החיים גבוהה וקשישים המגיעים 85-90 לא נחשבים לחריגים בנוף, אנשי מקצוע ייעודיים צריכים לטפל בהיבטים של הזדקנות האוכלוסייה.
בשל מגמת הזדקנות האוכלוסייה שצפויה רק להמשיך ולגבור, קיים צורך מהותי בביצוע הערכה גריאטרית שתאפשר לאדם המגיע לגיל מבוגר, איכות חיים טובה ככל הניתן. “מומלץ לבצע אבחון גריאטרי, שיזהה תופעות ומצבים בקרב המבוגרים. נניח, הפרעות בראייה שגרמו לקשישה להפסיק לצאת מהבית ובעקבות כך לדיכאון ולחרדה”, מסביר ד”ר אלעד לאור.
הערכה הגריאטרית מומלץ לבצע כאשר האדם חש שישנה ירידה באיכות החיים או בתפקודו בתחום מסוים: החל מדיכאונות, דרך בעיות רפואיות המשבשות את איכות החיים וכלה במגבלות זיכרון. בהערכה הגריאטרית מבוצע מעבר על רשימת התרופות הניתנות לקשישים וביצוע שינויים בה במידת הצורך, זיהוי של בעיות בסביבת הקשישים וכדומה.
“כדאי לבצע הערכה גריאטרית. מדובר בשירות די נפוץ שמציעות קופות החולים כדי לבחון פיזית ומנטלית את הקשישים”, אומר אלעד לאור. “בקופות החולים האתגר הוא ההמתנה הרבה שיש לעבור עד שמגיעים לתור. ישנה אפשרות לבצע הערכה גריאטרית באופן פרטי. לאחר שעוברים את ההערכה, מותאמות דרכי פעולה נקודתיות וכמובן ליווי ומעקב – הכל על מנת לשפר את חיי הקשישים”.