בגיל המבוגר קיימות מחלות ומצבים רפואיים שיכולים להשפיע בצורה דרמטית על אופן תפקודו של האדם. לעתים הפגיעה כל כך משמעותית, עד שנדרש אשפוז במוסד סיעודי מיוחד. במערכת הבריאות בישראל אשפוז סיעודי ממומן על ידי משרד הבריאות מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994). מכיוון שיש מימון כספי לאנשים סיעודיים, יש הגדרות ברורות מצד משרד הבריאות, לפיהן מוגדר מיהו אדם סיעודי שזכאי למימון. קיימות הגדרות נוספות כמו תשוש, תשוש נפש וסיעודי מורכב.
מהו בעצם אדם סיעודי?
דוקטור אלעד לאור מסביר: “אדם עצמאי הוא אדם מסוגל לבצע את כל התפקודים לבדו, ללא עזרה. בדרך כלל הוא יתגורר בביתו או במסגרת דיור מוגן. לעומת זאת, אדם סיעודי הוא אדם שבעקבות מצב רפואי חלה ירידה במצבו התפקודי עד שהוא זקוק לעזרה בפעילויות היומיומיות. בדרך כלל מדובר באדם שמצב בריאותו ירוד כתוצאה ממחלה כרונית כלשהי או מליקוי קבוע, גופני או נפשי.
כיצד מגדירים אדם סיעודי?
” ישנן מספר פעילויות שלפיהן ניתן להחליט ולהגדיר האם אותו אדם הוא סיעודי”, אומר אלעד לאור. “מדובר בפעילויות הבסיסיות של האדם הנדרשות לקיומו, והן כוללות:
- אכילה.
- ניידות.
- שליטה על סוגרים (צואה ושתן).
- רחצה.
- לבוש.
כדי שאדם יוגדר סיעודי צריכה להיות ירידה ביכולת לבצע את תפקודי היומיום, ובעיקר בתחום הניידות. ככל הנראה האדם יחווה קושי רב בהליכה, הנובע מפתולוגיה או סיבוכים של מחלות. אנשים המרותקים למיטה או שמתניידים רק באמצעות כיסא גלגלים בוודאי יוגדרו סיעודיים”, אומר ד”ר אלעד לאור. “גם אנשים שנזקקים לעזרה רבה או מלאה בפעולות היומיום ייחשבו לסיעודיים”.
איזו עזרה מקבל אדם סיעודי?
“כאשר אדם מוגדר כסיעודי הוא זכאי לקבל עזרה מביטוח לאומי בהתאם לחומרת תפקודו. לחלופין, אותו אדם סיעודי יכול להיעזר בעובד זר, או להתאשפז במוסד סיעודי. חלק מחברות הביטוח גם מכסות מקרים בהם אדם הופך לסיעודי ומעניקות סיוע בתחום זה”.
