בריחת שתן היא מצב נפוץ בקרב האוכלוסייה המבוגרת. הגריאטר ד”ר אלעד לאור, מסביר כי היא עלולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של הקשישים. בעוד שהתערבויות תרופתיות מסייעות בניהול המצב, גישות לא תרופתיות זכו להכרה גוברת ביעילותן בטיפול בסוגיה מאתגרת זו. גישות אלו מציעות פתרונות מותאמים שיכולים להעצים מטופלים קשישים להחזיר את השליטה על תפקוד שלפוחית השתן שלהם ולשפר את רווחתם הכללית.
אסטרטגיות ניהול לא תרופתיות לבריחת שתן, כוללות מגוון התערבויות המתמקדות בשינויים התנהגותיים, תרגילי רצפת אגן, ביופידבק ושינויים נקודתיים באורח החיים. גישות אלו קשורות יותר להשפעה על גורמים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים המובילים לבריחת שתן והיעד הוא לטפל בכל אלו בצורה הוליסטית.
טיפולים התנהגותיים כוללים ‘חינוך’ מטופלים לגבי תפקוד שלפוחית השתן שלהם, עידוד ריקון שלה בזמן ויישום טכניקות אימון של שלפוחית השתן. “המטופלים לומדים להאריך בהדרגה את הזמן בין הביקורים בשירותים כדי להגדיל את קיבולת שלפוחית השתן שלהם”, מסביר ד”ר אלעד לאור, “ובסופו של דבר להפחית את תדירות הדחיפות ובריחות השתן”. אסטרטגיות כאלה שנחשבות יעילות יחסית, מספקות למטופלים תחושת שליטה במצבם.
תרגילי רצפת אגן, המכונים לעתים קרובות ‘תרגילי קיגל’, מכוונים לשרירים האחראים על שמירה על ההתאפקות. תרגול קבוע מחזק את השרירים הללו, ומשפר את יכולתם לתמוך בשלפוחית השתן ובשופכה. פיזיותרפיסטים יכולים להדריך מטופלים איך לבצע תרגילים אלו בצורה נכונה, תוך הבטחת תוצאות מיטביות. ביופידבק, כלי רב ערך נוסף, משתמש בטכנולוגיה כדי לעזור למטופלים לדמיין את התכווצויות שרירי האגן שלהם וללמוד את הטכניקה הנכונה.
שינויים באורח החיים ממלאים גם תפקיד מרכזי בניהול בריחת שתן. התאמות בצריכת הנוזלים, הימנעות מגירויים בשלפוחית השתן (כגון קפאין ואלכוהול), ושמירה על משקל תקין יכולים יחד לתרום לשיפור השליטה בשלפוחית השתן. “יצירת לוח זמנים מובנה להתרוקנות ושימוש באמצעי הגנה כמו רפידות ספיגה יכולים לשפר את הביטחון ולמזער את ההשפעה של תאונות אפשריות”, מוסיף ד”ר אלעד לאור.
יש משמעות רבה לטיפול שאינו תרופתי
גישות לא תרופתיות בולטות במיקוד הממוקד במטופל ובפוטנציאל לשיפור איכות החיים של קשישים הנאבקים בבריחת שתן. על ידי העצמת מטופלים להשתתף באופן פעיל בטיפול שלהם והצעת אסטרטגיות המטפלות בגורמים השורשיים של המצב, הרופאים המטפלים יכולים להנחות אותם להחזרת השליטה והכבוד בחיי היומיום שלהם. ככל שהמחקר ממשיך להדגיש את היתרונות של התערבויות אלו, גישה מקיפה המשלבת אסטרטגיות תרופתיות ולא-תרופתיות יכולה לסלול את הדרך לתוצאות טובות יותר בניהול בריחת שתן בקרב קשישים.
