בואו נדבר על בריחת שתן. כן! זה נושא שאולי מביך חלק מהסובלים מהבעיה, אבל כמובן שיש להעלות את הסוגיה על הפרק כדי להעלות את המודעות אליה. “מדובר בתופעה רחבה מאוד, ולא רק בקשישים. היא מתחילה לעתים מוקדם הרבה יותר”, מסביר ד”ר אלעד לאור, הפועל זה מספר שנים בתחום הגריאטריה. “אחת הסיבות שבגינן הבעיה לא מטופלת, היא פשוט מבוכה. אנשים לא רוצים לדבר על זה ולהודות שהם סובלים מבעיה כזו”.
הגישה של הרופאים המטפלים היא להניח למבוכה ולטפל בבעיה – שכן היא פוגעת באופן ניכר באיכות החיים של הסובלים והסובלות ממנה ובדימוי העצמי שלהם. בדרך כלל, בריחת שתן נפוצה יותר בקרב נשים, שעברו לידות ושרירי רצפת האגן שלהן נחלשו עם השנים. מאזור גיל 40 הגיוני לראות מקרים של בריחת שתן, וכמובן בעשורים מתקדמים יותר, תופעה זו אפילו רווחת מאוד בקרב נשים רבות.
ההשלכות על סובלים מבריחת שתן
“כפי שכבר הוזכר כאן, בריחת שתן פוגעת בדימוי העצמי וגם בביטחון”, מציין ד”ר אלעד לאור. “יש מקרים שבהם מבוגרים נמנעים במכוון מהשתתפות באירוע או בפעילות מסוימת בגלל הבעיה, או אפילו להיות חלק ממערכת זוגית. וזה לא משנה אם הם סובלים מבריחת שתן בכמויות משמעותיות או מבריחת שתן של כמה טיפות בלבד. זה פשוט מביך ולכן הבעיה לא מטופלת כראוי במקרים רבים”.
ולא, לא מדובר בגזירת גורל ובהמון מקרים, אפשר לטפל בבריחת שתן, לשיפור חייהם של הסובלים מהבעיה. ישנם טיפולים תרופתיים וישנם טיפולים כירורגיים ולא מורכבים, שמאפשרים למנוע את הסימפטומים שמופיעים ולשפר את איכות החיים.
“המסר שלי למי שסובל מבריחת שתן הוא לא להסתתר. צריך לטפל בבעיה, ואפילו כדאי לטפל בה בשלב מוקדם”, מסכם ד”ר אלעד לאור. “אין שום סיבה שאיכות החיים תיפגע, אם לרפואה כיום יש פתרונות להציע לבעיה”.
