ד”ר אלעד לאור הינו רופא מוסמך שסיים בהצטיינות את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. ד”ר לאור הינו בעל הסמכות שונות בתחום הרפואה הפנימית.
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)? אלעד לאור מסביר
מחלת ריאות חסימתית כרונית (או COPD באנגלית) נחשבת לאחד הגורמים הנפוצים בעולם לתמותה. בשנת 2014, המחלה הייתה הגורם השלישי לתמותה בארה”ב והייתה אחראית ל-5% ממקרי המוות העולמיים בשנת 2015 ונחשבת לאחת הסיבות העיקריות בעולם להשתלת ריאה.
מה מאפיין את המחלה?
אלעד לאור מציין כי מדובר במחלה דלקתית כרונית הגורמת לחסימת זרימת האוויר בריאות. גם אסטמה היא מחלה כרונית אשר גורמת לחסימת זרימת האוויר. אך בעוד אסטמה היא מחלה, מחלת הריאות החסימתית הכרונית גורמת להרס בלתי הפיך של הריאות עד שבסופו של דבר היא גורמת למוות.
מהם גורמי הסיכון לחלות במחלה?
הגורם המרכזי ל-COPD הוא עישון סיגריות (אחראי לרוב החולים במחלה). רכיבים מזיקים המצויים בעשן הסיגריות מעוררים בדרכי הנשימה תגובה של מערכת החיסון הגורמת דלקת כרונית ובסופו של דבר להרס של הריאות. עוד מוסיף אלעד לאור כי ישנם גורמי סיכון נוספים אך הם פחות בולטים כמו זיהום אוויר, חשיפה תעסוקתית לרעלים שונים, גנטיקה ואסטמה שאינה מטופלת.
כיצד המחלה מתבטאת? – אלעד לאור
המחלה בד”כ מופיעה בגיל 50 ומעלה, והיא מתבטאת בשיעול עם ליחה ובקוצר נשימה. למחלה שתי צורות ביטוי עיקריות: ברונכיטיס כרונית (דלקת כרונית של הסימפונות) ואמפיזמה (נפחת ריאות). ברונכיטיס כרונית היא מחלה שבה נוצרת דלקת כרונית בסימפונות הריאה ומתבטאת בעיקר בקוצר נשימה במאמץ, שיעול ופליטת כיח.
אמפיזמה היא מחלה מתקדמת יותר שבה הדלקת הכרונית פוגעת בנאדיות (דרכי אוויר קטנות) וגורמת להיווצרות חללי אוויר גדולים במקומן. המחלה מתבטאת בעיקר בקוצר נשימה מתקדם ואי ספיקה נשימתית כרונית. השינויים בדרכי הנשימה ובריאות מתרחשים במשך שנים ארוכות ולרוב באים לידי ביטוי רק לאחר גיל 50. התסמינים כוללים קוצר נשימה, תחושת מחסור באוויר (במיוחד בעת ביצוע מאמץ), שיעול כרוני וליחה מרובה באופן קבוע מסביר אלעד לאור.
הסובלים מ-COPD מועדים במיוחד לזיהומים חוזרים של דרכי הנשימה. כתוצאה מזיהום כזה מתרחשת לעתים התלקחות – החמרה בתסמיני ה-COPD העשויה להוביל לאשפוז.
כיצד מאבחנים את המחלה?
יש מספר בדיקות אשר יכולות לרמז על מחלת ריאות חסימתית כרונית. הבדיקה הבסיסית לאבחון המחלה נקראת בדיקת ספירומטריה. באמצעות מכשיר המודד את זרימת האוויר (מהירותה ונפחה) בנשיפה. אצל חולה COPD יתקבלו ערכים נמוכים יותר מאלה של אדם בריא. עוד מסביר אלעד לאור כיבדיקה נוספת המשלימה את בדיקת הספירומטריה נקראת בדיקת תפקודי ריאות (נפחי ריאה). בבדיקה זו נקבל נפחי ריאות שונים משל אדם רגיל ללא מחלה. בבדיקה זו ניתן לבדוק גם את יכולת הריאה לקלוט חמצן (בדיקת דיפוזיה או DLCO). לעיתים ניתן להשתמש גן בבדיקת CT של בית החזה אשר יכולה להראות לנו את המבנה של הריאה ושם נוכל לראות את ההרס האופייני של הריאות הנמצא במחלה.
אלעד לאור: אופן הטיפול במחלה
לצערנו, אין תרופה למחלה זו, והטיפול מתמקד בהפסקת ההדרדרות של הריאות. הדרך הטובה ביותר למנוע הדרדרות נוספות בתפקודי הריאה ולהאריך את חיי המטופלים מסביר אלעד לאור היא הפסקת עישון. יש לציין כי הפסקת העישון גם גורמת להפחתת הסיכוי להתפתחות של סרטן הריאות שהוא נפוץ יותר בחולים מעשנים. חשוב לציין כי קיימות תרופות למחלה- בעיקר משאפים של מרחיבי סימפונות וסטרואידים אשר נועדו לתת טיפול סימפטומטי לתסמיני המחלה.
המחלה מתאפיינית בהתלקחויות ובהתקפים שונים. אחת הדרכים לצמצם את ההתקפים האלה היא חיסונים. שפעת ודלקת ריאות הן גורמים שכיחים להתלקחות תסמיני COPD ועלולות להחמיר את המצב הנשימתי במשך כמה שבועות. חיסונים נגדן יכולים למנוע החמרה וצורך באשפוז. קיימים גם טיפולים לא תרופתיים אשר יכולים לעזור מסביר ד”ר לאור. אחד מהטיפולים האלה הוא טיפול בחמצן. ב-COPD קשה, כשרמת החמצן בדם נמוכה מאוד ניתן לטפל באמצעות מתן חמצן קבוע או מתן חמצן בחלק משעות היממה.
בנוסף, ניתן להעזר גם בפיזיותרפיה נשימתית אשר יכול לעזור לפינוי ליחה ומניעת התלקחויות של המחלה.קיים גם ניתוח להפחתת נפח הריאה. מדובר בניתוח שבו מסירים את החלקים הפגועים בריאה כדי לשפר את תפקודה והוא מתאים לחלק קטן מאוד מן החולים.
בסופו של דבר כאשר הריאה נהרסת הטיפול היחידי שנותר הוא השתלת ריאה אשר נשקלת כאשר תוחלת החיים הצפויה של החולה אינה עולה על שנתיים וכאשר כל הטיפולים האחרים כשלו.
