מכלל מקרי הדמנציה בין 60-80% הם בגלל מחלת האלצהיימר. ד”ר אלעד לאור אומר, כי “מדובר במחלה הגורמת לניוון ומוות של תאי העצב במוח. משך המחלה הוא בד”כ בין 8-10 שנים והמחלה מתחילה עם הידרדרות איטית. בד”כ המחלה מתחילה עם פגיעה בזיכרון, לאחר מכן יכולת ההתמצאות, יכולת החשיבה והסקת המסקנות. לאחר מכן, עם התקדמות המחלה יש פגיעה בכושר ההליכה, כושר האכילה ושליטה על הסוגרים. בסופו של דבר, מחלת האלצהיימר יכולה להוביל להפרעות התנהגות קשות כמו: אי שקט ואלימות והפרעות פסיכיאטריות נוספות כמו דיכאון”. כמו כן, בשלבים מתקדמים החולה נעשה תלוי לגמרי בסביבתו והוא מרותק למיטה ומוזן באמצעות צינור זונדה שמוכנס לקיבה. בשלב זה סיבוכים שונים כמו דלקת ריאות או פצעי לחץ יכולים להוביל למותו של החולה.
מה ההבדל בין דמנציה ואלצהיימר?
“לעיתים יש בלבול במושגים בקרב הציבור הרחב, ואנחנו נוטים לחשבון כי דמנציה ואלצהיימר מתארים את אותה מחלה. בעצם, מדובר בשני מושגים שונים ולמעשה בעוד שאלצהיימר ודמנציה בד”כ הולכים ביחד, דמנציה מתארת מצב של החולה שיכול להיגרם מאלצהיימר אך לעיתים הדמנציה יכולה להיגרם כתוצאה ממחלות אחרות”, מסביר ד”ר לאור.
האם קיים טיפול באלצהיימר?
לדעת דוקטור אלעד לאור, המחלה הינה חשוכת מרפא. “קיימים מספר טיפולים אשר מאטים את התקדמות המחלה, אך לא עוצרים אותה לגמרי. בנוסף לטיפולים התרופתיים קיימים טיפולים התנהגותיים כמו פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק אשר מתרגלים את המוח ואת הגוף ומאטים את ההדרדרות התפקודית של החולה”.